ההתמקדות בחוויית הגלישה של צרכן התוכן מפספסת לעתים את הצורך לשפר את עבודת העורך * מערכות ניהול מודרניות ינגישו לעורך התוכן מגוון כלים שיאפשרו לו ליצור תוכן מיטבי.
חוויית הגלישה במערכות ניהול תוכן ל-PUBLISHERS (אתרי חדשות שהכנסותיהם מבוססות על צריכת תוכן) מתמקדת לרוב בצורך המתמיד לעודד צריכה מקסימלית של תוכן ובחוויית המשתמש באתר: דגש רב ניתן על גיוון פלטפורמות הצריכה – מחשב ומובייל; ועל הפורמטים השונים להגשת התוכן – טקסט, תמונה או וידאו. בכלים הקיימים כיום ניתן להגיע למבנה הגשה אופטימלי עבור כל סגמנט תוכן, הפונה לקהל יעד מסוים – למשל, אתר תוכן כלכלי שפונה לאנשי עסקים ויזמים. את המבנה הזה, בהנחה שהושג לאחר תהליכי אופטימיזציה חוזרים ונשנים, ניתן לאמץ כבסיס לאתר תוכן דומה; הרי אין טעם להמציא מחדש את הגלגל שוב ושוב.
בניגוד לגולש, חוויית עורך התוכן כמעט לעולם אינה מובאת בחשבון, אף שהעורך הוא המשתמש במערכת ניהול התוכן. חוויית העורך ושאלות הנוגעות לאופן שבו המערכת משרתת את צרכיו ומאפשרת לו להתמקד בייצור והנגשת התוכן במינימום תקורות – נדחקות לשוליים.
אז מה צריך עורך התוכן?
- תוכן מותאם גולש – תמיכה בפרסונליזציית תוכן – הנגשת תוכן מותאם לצרכן ספציפי: אתר חדשות המעוניין בצפיות יבצע פרסונליזציה שתמקסם את צריכת התוכן על פי העדפות הגולש, זאת באמצעות שילוב טכנולוגיות של בינה מלאכותית ומערכת "לומדת" שתוכל לנבא התאמה מקסימלית לגולש ותגדיל את צריכת התוכן. דוגמה אחרת היא הפצת תוכן באתרים פנים ארגוניים לקהל מוגדר בארגון, למשל תוכן הנגיש רק למנהלים בכירים ותוכן אחר למנהלים זוטרים.
- לובי ודפי קטגוריות – אתרי תוכן גדולים שואפים לסקור בהרחבה נושא מסוים במגוון עולמות תוכן. הדוגמאות רבות: סקירה על מטבעות קריפטוגרפיים באתרי חדשות כלכליים, שתכלול כתבות, מאמרי דעה וגרפים של היצע וביקוש; סקירת אירוע גדול כמו בחירות או מלחמה באתרי חדשות; או סקירה של נושא הרכב האוטונומי באתרי מידע טכנולוגי, הכולל חדשות ומחקרים שפורסמו בנושא וסקירות של חברות טכנולוגיה בתחום. עולם תוכן שכזה, המורכב מרכיבים שונים ומגוונים ומצריך אפיון, עיצוב ופיתוח של אנשי מקצוע, הוא לרוב מסורבל ולכן יוזמות רבות כאלה נגדעות עוד לפני שהתחילו.
- טיפול במדיה (תמונות ווידאו) – גרפיקאים לעריכת תמונות ועיצוב ועורכי וידאו לקידוד הווידאו. העסקה של אנשי מקצוע אלה בנוסף לעורך התוכן מגדילה את עלויות דסק העריכה.
- פודקאסטים – פודקאסטים מספקים ערך לאתרי תוכן דיגיטליים כדרך למאגר מאזינים מפולח. עשרות מיליארדים של הורדות פודקאסטים באפל הן עדות להצלחת הזיאנר בקרב צרכני תוכן.
- סדר הצגת התכנים – שליטה מרבית בסדר הצגת התכנים והמדיות השונות שבהן יוצגו. באתרי תוכן אשר מייצרים מספר רב של כתבות ורכיבי מידע נוספים, הנגשת התוכן מושפעת ממספר שיקולים, אשר חשיבותם משתנה בהתאם לזמן ולמקום.
- מערכות Low code ורכיבים (קומפוננטות) – מערכות המאפשרות גישה לרכיבי תוכן מוכנים מתוך ספרייה גדולה של רכיבים (קומפוננטות), שתאפשר יצירת תבניות נוספות (כגון אלה שהוזכרו בפתיח) והתאמה לתבניות קיימות ללא כל צורך במיומנות נוספת. היכולת של העורך לייצר בעצמו דפים מורכבים באמצעות עכבר היא מהותית עבור דסק עריכה.
- הנגשת תוכן באמצעים אינפוגרפיים – במקרים רבים עולה הצורך להציג את התוכן בהקשר מסוים, למשל תוכן מבוסס מקום (הצגת התוכן על מפה) או זמן (הצגת התוכן על פני ציר זמן).
- חיפוש מתקדם – יכולות חיפוש מתקדמות הן בהבנת שאילתת החיפוש, הן במהירות החיפוש וכן בהצגת תכנים מסוגים שונים, כולל תכנים אינפוגרפיים. כך, למשל, עבור תכנים בעלי הקשר גיאוגרפי, האפשרות להציג את תוצאות החיפוש על פני מפה.
- (API (Application Programming Interface – ערכה של ספריות קוד, פקודות, פונקציות ופרוצדורות שבהן אפשר לעשות שימוש לאפליקציה ספציפית.
- ניהול גרסאות – מעקב אחר היסטוריית שינויים לאורך חיי התוכן.
מערכת ניהול תוכן מודרנית כדוגמת republish https://www.linnovate.net/content/republish תאפשר לעורכים לייצר ולהנגיש תכנים רבים יותר, בפורמט מדויק יותר עבור הגולשים ובפחות תשומות. באמצעות מערכת כזו יוכלו העורכים להתאים באופן עצמאי קובצי מדיה מסוג תמונות ווידאו, לבנות בעצמם עולמות תוכן ולהשתמש באינפוגרפיקה. ניסיוננו מראה שחוויית עורך טובה תגביר את קצב פרסום התכנים וצריכתם ותפחית את עלות תפעול המערכת – ובדרך תעלה את הפריון ותגדיל את הכנסות הארגון.